המסקנות והניתוח שלי אחרי מה שראיתי במוזיאון. הרעיון של פרויקט יצירת ישראל כנקודה אסטרטגית מלאכותית בולט מאוד. אבל לא כארץ אלוהית. ואני הבנה ש בעיית האנטישמיות, היא זהה לבעיית חוסר החיבה לאורח החיים, זה לא בעיות אמיתיות שצריך להיות סיבה למלחמה. האופי, החשיבה, התורשה, המאפיינים של מישהו, זה תמיד היה ויהיה לאום, זה כמו צבע שיער, כמו דמות, כמו כל דבר אחר שמבדיל אותנו, רק כלי השפעה. כל אנטישמיות, כמו כל סכסוך לאומי, היא פשוט תעמולה פוליטית שחדרה למוחם של אנשים ועשתה את עבודתה המלוכלכת. מצב העניינים האמיתי הוא כזה שאם נשנה את החשיבה שלנו ונפסיק לפלג אנשים, או לגנות או לחפש אשמים, נוכל להגיע לעולם יחיד, בין אם זה יהודים, בין אם זה ערבים, בין אם זה רוסים או אוקראינים. חשוב להבין שכל אלו הן מחשבות המוכנסות באופן מלאכותי לחיים. אלו מחשבות שלא נולדו מהאנשים. אנשים, כל הלאומים אוהבים אחד את השני, כולם רוצים שלום ושמחה בכל יום. אנחנו רק צריכים שכולם יתחילו עם עצמם ויהפכו לטובים יותר בתוכם, ויקבל את החיים ואת ההבדלים והדמיון בינינו. ואם אתה לא אוהב משהו באדם, אז אתה לא מתייחס ללאום, או מגדר, או רמה חברתית, זה בכלל לא משנה. כי אין בזה כלום רק מניפולציה. אנשים גרים איפה שטוב להם, אנשים מתנהגים כמה שטוב להם, ככה זה היה וככה זה יהיה, מניפולציה לא עובדת עם יש מוח לאדם, זה מה שהבנתי ממוזיאון. יהודים בכול העולם, המצליחים כי כולם אוהבים אותם. לא משנה מה, אפילו בזמן אנטישמיות, מישהו חכם הוא עושה חיים, עושה דברים מפורסמים, מתחדש עולם. אנטישמיות זה פוליטיקה שנותנת הזדמנות לשלוט עולם כי יהודים יש בכול העולם. ויהיו בכול העולם, זה אי-אפשר לשנות. לנו לאנשים לא משהו איפה בדיוק לגור. אבל חשוב לנו איפה יש רעיונות, איפה לבנות בית ונהלד ילדים, לאדם חשוב איפה טוב לו, נעם, נוח, ומענין חופשי. אז בגלל זה מניפולציה עובדת רק עם אנשים שלא משיגים לבד, אז רוצים שמישהו שולט, האנשים חכמים מסתדרים בלי שום מניפולציה מוצלחים.
